פסק-דין בתיק ע"ע 30017-05-11

סגן הנשיאה יגאל פליטמן

1.   לפנינו ערעור, לאחר מתן רשות הערעור, על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת נטע רות; עב' 8663/07 - עב' 8715/07, מאוחד) מיום 14.4.2011, לפיה רכיבי התביעה שיידונו יהיו הרכיבים שכבר כומתו בלבד, בהתאם להחלטה מיום 25.8.2010, ובהתאם לכך בית הדין לא יידרש לסעיפים מתצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידי המבקשים, ככל שאלה חורגים מרכיבי התביעה שכומתו.

השתלשלות ההליכים בבית הדין האזורי

2.     בבית הדין האזורי מתבררות תביעותיהם של 55 המערערים, שהועסקו על ידי המשיבות 2-4 אצל המשיבה 1 (להלן - עיריית חולון) כסייעים וכסייעים מלווים בתחום החינוך המיוחד, כנגד המשיבות, להשוואת תנאים מכוח סעיף 13 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו - 1996, ולתשלום זכויות שונות שמגיעות להם לטענתם מכוח סעיף זה, וזכויות נוספות.

3.     בשנת 2004 הגישו שלוש מהמערערות את התביעות הראשונות בעניין זה לבית הדין האזורי (עב' 7015/04; עב' 7016/04; עב' 7017/04), וכימתו את תביעתן באופן חלקי, משחסרו להן נתונים מלאים מהמשיבות לצורך כימות מלא של תביעתן. ביום 17.8.2006 הורה בית הדין האזורי (הרשמת שלי ולך) לעיריית חולון להמציא למערערות את מלוא הנתונים הנדרשים לצורך כימות תביעתן. לטענת המערערות, החלטה זו לא קוימה במשך כשנתיים לאחר מכן, ולפיכך הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמן בחודש דצמבר 2007 ללא כימות מעבר לזה שנעשה בתביעותיהן. זאת, לאחר שמו"מ ארוך לפשרה לא צלח.

4.     ביום 18.6.2007 העביר בית הדין הארצי (בש"א 350/07) את התובענות לבירור בבית הדין האזורי בבאר שבע.

5.     בחודש ספטמבר 2007 הוגשו לבית הדין האזורי בתל אביב תביעותיהם של שאר המערערים, אשר כללו עילות זהות לאלו שנכללו בתביעות המקוריות משנת 2004, וכן סעדים כספיים נוספים כגון דמי הבראה, חופשה ודמי חגים. החלק הארי של התביעות, בעניין השוואת התנאים, לא כומת.

6.     בדיון שהתקיים בפני הנשיא שפיצר ביום 24.3.2008 נקבע כך: התביעות של שלוש התובעות הראשונות יועברו להוכחות בשאלה העקרונית של זכאותן להשוואת התנאים, והדיון בסעדים הכספיים יתקיים בכפוף להכרעה בשאלה העקרונית. התביעות הנוספות שהוגשו יועברו לבית הדין הארצי להכרעה בשאלת איחוד הדיון.

7.     בהתאם להחלטה מיום 7.7.2008 (בש"א 224/08) אוחדו התביעות בבית הדין האזורי בתל אביב, בפני השופטת נטע רות. במהלך החודשים שלאחר מכן הגישו המשיבות מספר בקשות למחיקה על הסף של התביעות או לכימותן.

8.     בדיון שהתקיים ביום 2.4.2009 נדחתה הבקשה למחיקה על הסף, וניתנה לצדדים אורכה לניהול מו"מ לפשרה. בית הדין קבע כי לאחר מכן תינתן החלטתו בשאלת פיצול הדיון, אם תידרש.

9.     בדיון שהתקיים ביום 25.1.2010 קבע בית הדין קמא כי אם תידחה על ידי הצדדים הצעתו לפשרה, יהיה על המערערים לכמת תביעתם באופן מדויק ולפרטה.

10.           בדיון שהתקיים ביום 18.3.2010 הודיעו המערערים כי הם מסכימים להצעת הפשרה. לפיכך הורה בית הדין למשיבות להודיע עמדתן ביחס להצעת הפשרה תוך 40 יום. עוד הורה, כי אם לא תושג הסכמה, יגישו המערערים כתב תביעה מתוקן תוך 100 יום.

11.           ביום 12.7.2010 הורה בית הדין למערערים להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום.

12.           ביום 4.8.2010 הודיעה ב"כ המערערים לבית הדין קמא כי באסיפה שהתקיימה בנוכחות כל המערערות הודיעו כמעט כולן כי אין להן אפשרות כלכלית לממן את כימות התביעה, וכי הן מעדיפות לקדם את הפשרה שהוצעה בתיק זה.

13.           ביום 25.8.2010 קבע בית הדין, כי לנוכח הודעת המערערים ומשלא הוגשה עד מועד זה תביעה מכומתת כנדרש בעניין השוואת התנאים, בית הדין לא יזקק לרכיב זה, ורכיבי התביעה שיידונו יהיו אלה שכומתו בלבד. כמו כן נקבע מועד להגשת תצהירי העדות הראשית.

14.           ביום 19.10.2010 הודיעה ב"כ המערערים לבית הדין קמא כי לבסוף החליטו רוב המערערים לשאת בעלות כימות התביעה וכי פנו לצורך כך לאקטואר, וביקשה כי תינתן להם אורכה של 90 יום להגשת כתב התביעה המכומת.

15.           ביום 27.1.2011 קבע בית הדין קמא כי על המערערים להגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמם עד ליום 10.3.2011, בהתאם להחלטתו מיום 25.8.2010, אחרת תישקל מחיקת התביעה. ביום 3.2.2011 ביקשה ב"כ המערערים שהות להגשת כתב התביעה המכומת ולדחיית מועד דיון ההוכחות שנקבע לחודש מאי 2011. בקשה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי ביום 3.3.2011.

16.           ביום 7.3.2011 וביום 10.3.2011 הגישו המערערים לבית הדין כתבי תביעה מכומתים וכן תצהירי עדות ראשית בהתאם.

17.           ביום 23.3.2011 הגישו המשיבות 1-3 בקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן ותצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידי המערערים. ביום 14.4.2011 קיבל בית הדין האזורי את הבקשה, וקבע כי בית הדין לא ידון בסעיפים המופיעים בתצהירי העדות הראשית ככל שאלו חורגים מהחלטתו מיום 25.8.2010, וכי על המערערים להגיש תצהירי עדות ראשית בהתאם לאותה החלטה. עוד קבע בית הדין האזורי באותה החלטה, כי שאלת ההוצאות, לרבות חיוב המערערים בהוצאות לטובת אוצר המדינה, תידון במסגרת פסק הדין. בית הדין העיר בהחלטתו זו, כי "יש להצר על כך שהתובעים מתעלמים שוב ושוב מהחלטות בית הדין, וזאת במקום להשיג עליהן בדרך הקבועה בחוק, ככל שאלה אינן נראות להן".